האיגרת אל־העברים

1 לפני שנים רבות דיבר אלוהים אל אבותינו באמצעות הנביאים בדרכים שונות, וסיפר להם, שלב אחרי שלב, על תוכניותיו.

2 אך עתה, באחרית הימים, דיבר אלינו אלוהים באמצעות בנו, אשר בידו הפקיד את הכול ועל־ידו ברא את העולם ואת כל אשר בו.

3 בן־האלוהים מקרין את זוהר כבוד האלוהים; הוא צלם תכונותיו של אלוהים, ובכוח דברו הוא נושא את העולם כולו. לאחר שהקריב את עצמו למעננו, כדי לטהר אותנו מחטאינו, עלה בן האלוהים למרומים וישב לימין האלוהים. 4 בזאת הוכיח שהוא בעל חשיבות גדולה מכל המלאכים, ואלוהים אישר עובדה זאת כשהעניק לו את השם: ”בן־אלוהים“ – שם שלא הוענק לאף מלאך!

5 לאיזה מלאך אמר אלוהים אי־פעם:[a] ”בני אתה, אני היום ילדתיך“?, או[b] ”אני אהיה לו לאב והוא יהיה לי לבן“? 6 כשהציג אלוהים לפני העולם את בנו בכורו, את ישוע המשיח, אמר:[c] ”השתחוו לו כל־מלאכי אלוהים“.

7 ועל המלאכים אלוהים אומר:[d]